גישת הגישור היא דרך לנהל ולפתור קונפליקטים ומחלוקות באמצעות העצמת הצדדים למחלוקת קודם כל, להכיר בכך שיש 'בעיה' ואז, לרצות ולהסכים לקחת אחריות עליה ולפתור אותה. דרך הגישור היא אמנות המשלבת הקשבה, מיומנויות תקשורת מקרבת ואפקטיבית, כנות והעמקה בצרכים, אחריות ומציאת פתרונות שמכבדים את כל הצדדים. גישת 12 הצעדים היא תכנית שהתפתחה מתכנית לטיפול באלכוהוליסטים או מכורים אחרים לגישה טיפולית שמסייעת להתמודד בעצם עם כל דפוס הרסני שפוגם באיכות חיינו. הגישה מציעה פרספקטיבה עמוקה על צמיחה, שינוי והתמודדות עם משברים. אז מה הקשר בין השתיים?מי שמכיר אותי מכיר את אהבתי ללימודים בתחומים שונים ומגוונים שכמעט תמיד אני מוצאת את הקשר שלהם לעיסוק המרכזי שלי בגישור ומעשירה אותו עוד ועוד. אפילו תחומים כמו יוגה, פרחי באך, תפיסות טיפול ועבודה שונות עם זוגות, נכנסות אל הקליניקה כשיש בהן צורך ועניין. אז הנה, גם כאן, מצאתי קשרים חשובים ומלמדים בין תפיסת העבודה ב 12 הצעדים ובין הגישור ובמיוחד גישור זוגי ומשפחתי, בו אמוציות, אגו ופצעים מהעבר הם חלק משמעותי מהמשבר ומהפתרון שלו. גם שיטת 12 הצעדים וגם גישת הגישור חולקות עיקרון בסיס ששינוי אישי וביחסים לא יכול לקרות בכוח אלא מתוך רצון פנימי והכרה בחשיבות ובערך של הקשר ושל השינוי המבוקש, עבור עצמי ועבור האהובים שלי. בין אם מדובר בגישור בין בני זוג, בני משפחה או שותפים לעסק, החיבור בין שתי הגישות יכול להוביל לתהליך משמעותי יותר – כזה שלא רק פותר קונפליקט נקודתי, אלא מטמיע דרך חיים של תקשורת מקרבת ושיתוף פעולה. אז הנה עוד נקודת מבט מעניינת על גישת העבודה בגישור בהתאם ל 12 הצעדים: צעד 1: הודאה בחוסר אונים מול 'הבעיה' ושאיבדנו שליטה עליהצעד זה דורש כנות, ענווה ו'כניעה' להודות בחוסר אונים מול ה'מחלה'.בגישור, ההכרה בכך שהמצב לא בשליטתנו ושיש צורך בעזרה חיצונית כדי לנהל את הקונפליקט היא הצעד הראשון לתהליך פורה. המשתתפים מבינים שהם זקוקים למגשר ניטרלי שיסייע להם לנווט את המצב. הודאה בכך מאפשרת לצדדים להתחיל לעבוד מתוך קבלה במקום התנגדות. גם בני זוג בקונפליקט צריכים להפסיק להיאחז בשליטה 'מדומה' ולהסכים לראות את המציאות כפי שהיא, ללא הכחשה או השלכת אשמה."אין אפשרות לשנות את העבר, אך יש בידינו לשנות את יחסינו אליו" – ויקטור פרנקל צעד 2: הגענו לאמונה בכוח גדול מאיתנו שיכול להחזיר אותנו לשפיותצעד זה דורש פתיחות לגלות את מקור 'המחלה', מציאת הדרך להחלמה ואומץ לבקש עזרה.בגישור, הכוח “הגדול מאיתנו” עשוי להיות התהליך עצמו ואמונה בכך שדיאלוג פתוח, תיווך נייטרלי וניהול רגשי נכון יכולים להוביל לשיפור היחסים ולפתרון. גם מערכת הערכים המשותפת היא כוח "גדול מאיתנו", השאיפה לשמור על המשפחה, או הרצון להגן על הילדים. אמונה זו מייצרת תקווה מחודשת שהמצב הקשה אינו חייב להישאר כך לנצח ושניתן למצוא פתרון שמחזיר את השפיות ליחסים. צעד 3: החלטה למסור את רצוננו לכוח הגדול (כפי שאנו מבינים אותו)צעד זה דורש נכונות והתמסרות ל'כח עליון' (שהוא בעצם כל כח שהוא אינו אנו) בכדי לבחור בדרך ההחלמה.שלב זה בגישור הוא, שחרור השליטה ובמתן אמון בתהליך. בגישור, המשתתפים נדרשים למסור את רצונם האישי ולסמוך על התהליך המובנה שהמגשר מנווט בתוכו השחרור מאפשר להם להתמקד בצרכים, ביחסים ובפתרון ולא ב'ניצחון אישי'."כשאדם משנה את דרכו, גם עולמו משתנה" – תלמוד בבלי צעד 4: עריכת חשבון נפש מוסרי, יסודי וחסר פחד של עצמנו צעד זה דורש חשבון נפש והסכמה לתקן פגעי עבר.בגישור, שלב הכרחי הוא ההסכמה להתבונן בכנות על החלק שלי בסיכסוך, מה אני תרמתי לסיכסוך? במה פגעתי? כיצד ההתנהלות שלי השפיעה עליו ועוד. זיהוי עצמי של האחריות שלי ב'בעיה' היא צעד משמעותי בפתרון שלה. צעד 5: הודאה בפני עצמנו, בפני כוח עליון ובפני אדם נוסף על טבעם של פגמינוצעד זה ממשיך את חשבון הנפש ודורש אומץ להכיר בחסרונותינו."החכם רואה את חסרונותיו, השוטה רואה את חסרונות אחרים." – פרקי אבותבגישור, הכרה באחריות שלנו לסכסוך והבעת חרטה ממשית, מדוברת וכנה הם צעד הכרחי בניהול שיח חדש, בבניית אמון ובשינוי. צעד 6: מוכנות לשחרר דפוסים הרסניים באופיינוצעד זה דורש עבודה פנימית ואף רוחנית על המידות, נטיות ופגמי אופי.בגישור, הנכונות לשנות הרגלים ולזנוח תגובות אוטומטיות היא אבן יסוד לשיפור היחסים והפחתת הסיכוי לחזרה למעגלי קונפליקט דומים. כשבני זוג יהיו פתוחים מוכנים להיפרד ממה שפגע ופגם במערכת היחסים שלהם ויהיו מוכנים לתקן ורפא אותם, ייתכן ולא ייפרדו זה מזה וגם אם כן, ירוויחו איכות תקשורת והורות אחרת ושונה בשלב הבא של חייהם. צעד 7: ביקשנו בענווה להשתחרר מאותם דפוסיםצעד זה דורש ענווה ובקשת עזרה כנה להשתחרר מהדפוסים הפוגעניים.בגישור, מעבר להכרה בבעיה, נדרשות פעולות ממשיות לאימוץ והטמעה של דרכי ביטוי והקשבה חדשות, הגדרת יחסים מחדש על מה שמתאפשר ומה שאינו מתאפשר בהם יותר. הענווה מאפשרת לצדדים להניח את האגו בצד ולפעול מתוך רצון כן לשנות את הדינמיקה הקונפליקטואלית. צעד 8: ערכנו רשימה של האנשים בהם פגענו והיינו נכונים לכפר בפניהם צעד זה דורש כנות, אומץ ואחריות לערוך רשימה נוקבת של כל האנשים בהם פגעתי בעבר ואף להיות נכונים לכפר בפניהם על הפגיעה."האומץ לבקש סליחה הוא עדות לכוח פנימי אמיתי." – גנדיבגישור, לעיתים יכול להתקיים שיח כנה וישיר אך מלא חמלה ורכות על הפגיעה של כל אחד באחר. זהו שלב שמאפשר לבטא ולחוש אמפטיה וחיבור לאחר ולעצמנו, גם ועל אף פגיעות בינינו והשלב המשמעותי הוא הבעת נכונות לכפר על כך. צעד 9: תיקנו וכיפרנו במישרין את העוולות (כל עוד אין בכך נזק נוסף)צעד זה דורש פעולות ממשיות לכפרה על הפגיע שלנו.בגישור, לעיתים נדרש יותר מהתנצלות ויש צורך בפעולות ממשיות שמשקפות שינוי ושיפור. בגישור הפתרונות ישמרו על כבוד הדדי וגבולות בריאים ויהיו מועילים לשיפור המצב והיחסים. צעד 10: המשכנו בחשבון נפש יומיומי ואם שגינו, הודינו בכך מידצעד זה דורש לשמר את השינוי, לייצר דרך חיים, המשך צמיחה מההווה לעתיד והקפדה על כל צעדי התכנית.גם בגישור, חשוב לשמר ולממש את תובנות התהליך גם לאחר סיומו. הכרה בטעויות גם בעתיד והודאה בהן היא דרך לשמר יחסים בריאים ולמנוע קונפליקטים חוזרים. צעד 11: ביקשנו לחזק את הקשר הרוחני והמודעות העצמיתזהו צעד המכיר והמחבר לרוחניות שבנו דרך תרגול של מדיטציה, תפילה וכל עזרה נוספת. גם בגישור משתמשים, אם שמים לב ואם לא בכלים של התבוננות פנימית, עצירה לשקט, חיפוש או היזכרות במשמעות העמוקה של היחסים, הערכים, הנפשות/נשמות נוספות שכרוכות ומושפעות מההחלטות שלנו והצרכים העמוקים שלנו. סוקרטס אמר "דע את עצמך" וככל שנעמיק בהבנה שלנו את עצמו, נייצר חוסן רך להתמודדות ולניהול מחלוקות עתידיות. צעד 12: לאחר שעברנו 'התעוררות' כתוצאה מהצעדים, העברנו את המסר הלאה למי שזקוק לו וניסינו ליישם את העקרונות הללו בכל תחומי חיינו אחת המטרות של הגישור היא שהמשתתפים לא רק יפתרו את הקונפליקט הנוכחי אלא גם ירכשו כלים לשיפור מערכות יחסים אחרות בחייהם. אחת ממהויות הגישור היא צמיחה והתחדשות ומי שחווה גישור מוצלח יכול להפוך לדוגמה ולתמוך בזוגות אחרים – להפיץ את בשורת הדיאלוג והשלום במקום את בשורת המלחמה. באהבה ובשלום,זוהר